מקבץ נתונים שנתי

אוכלוסיית ישראל נתונה בגידול מתמיד, חריג בקנה מידה עולמי. זאת משום ששיעור הילודה בישראל גבוה משמעותית מאשר בכל מדינה מערבית אחרת: כשלושה ילדים לאשה, שגורם לקצב גידול אוכלוסיה של כ-2% בשנה. זהו גידול מעריכי שפירושו, שהאוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 35 שנה. המושג של גידול מעריכי קשה מאוד לתפיסה. הנתונים שלהלן אולי יסייעו להמחיש: עם קום המדינה, חיו בישראל כ-870,000 נפש. באותן שנים, המדינה שיוועה ליותר אזרחים, עודדה ילודה ופתחה שעריה לגלי עלייה משמעותיים. 10 שנים מאוחר יותר האוכלוסיה כבר מנתה שני מיליון. המיליון החמישי הושלם בתחילת שנות ה-90. בשנה הקרובה, 2025, גודל האוכלוסיה יגיע לעשרה מיליון. כלומר, מאז היווסדה, מדינת ישראל הכפילה את אוכלוסייתה כמה וכמה פעמים — זהו גידול מעריכי. אם קצב הגידול של העשורים האחרונים יישמר, אוכלוסיית ישראל תגדל ב-מיליון נוסף תוך חמש שנים בלבד, ותגיע ל-20 מיליון עד 2060. בהיעדר גלי עלייה גדולים (ועם שיעור עזיבה מסויים) הגידול נובע בעיקרו מילודה גבוהה. לא, זאת לא ברכה. להפך: גידול מעריכי נחשב מסוכן, והוא מסוכן יותר ככל שהוא נמשך יותר. הוא מסוכן, כי הוא יוצא משליטה ועשוי להגיע למספרים עצומים הרבה יותר מהר ממה שנדמה. מה זה בעצם אומר? בני אדם זקוקים למחייתם למגוון משאבים. חלקם מאוד בסיסיים, כגון דיור, מזון, מים ואנרגיה. כמו כן, בעולם המודרני אנשים זקוקים לתשתיות ולשירותים שונים: תחבורה, חינוך, בריאות. קצב חידוש המשאבים, כמו גם פיתוח התשתיות, אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסיה ואינו יכול להדביק אותה. כתוצאה מכך, הפער בין הביקוש להיצע מתרחב, ואיתו המחירים הכלכליים והחברתיים. בדומה, היחס בין מספר האזרחים העובדים למספר האזרחים התלויים (בעיקר ילדים ופנסיונרים) יוצא מאיזון, וכך נוצר מחסור במפרנסים, בעובדי הוראה ובריאות ובמשרתי ציבור נוספים. בנוסף, כאשר האוכלוסיה גדלה (אפילו בקצב קבוע), צריכת המשאבים הכוללת עולה, ואיתה המחירים הסביבתיים. זאת אף על פי שבחלקם הצריכה לנפש יורדת. כבר כיום חלק מהמשאבים נתונים בצריכת יתר. פירוש הדבר, שהצריכה הגבוהה בהווה באה על חשבון העתיד. כדי להבין יותר לעומק את הבעיה והשלכותיה, ריכזנו בעבורכם שורה של גרפים שמציגים זוויות שונות של הדמוגרפיה הישראלית והשפעותיה על חיינו. הגרפים חולקו למקבצים, שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר: גידול האוכלוסיה בישראל במדדים שונים ובפילוחים נבחרים גידול האוכלוסייה בישראל בהשוואות בינלאומיות השפעות גידול האוכלוסיה על הכלכלה השפעות גידול האוכלוסיה על החברה (חינוך, בריאות, משפט) השפעות גידול האוכלוסיה על התחבורה השפעות גידול האוכלוסיה על צריכת המשאבים והסביבה בעוד שכל גרף בנפרד עשוי להצביע על אתגר ספציפי, המכלול מגלה בעיה הרבה יותר עמוקה ומקיפה. למעשה, גודל האוכלוסיה וקצב הגידול שלה מצויים בשורש מרבית הבעיות הקשות של המדינה, ומשפיעים לרעה כמעט על כל המערכות שלה. מגמת העשורים האחרונים בישראל, שבה כל דור גדול בכ-50% מקודמו, איננה בת-קיימא.