מקבץ נתונים שנתי
מבוא
אוכלוסיית ישראל נתונה בגידול מתמיד, חריג בקנה מידה עולמי. זאת משום ששיעור הילודה בישראל גבוה משמעותית מאשר בכל מדינה מערבית אחרת: כשלושה ילדים לאשה, שגורם לקצב גידול אוכלוסיה של כ-2% בשנה. זהו גידול מעריכי שפירושו, שהאוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 35 שנה.
המושג של גידול מעריכי קשה מאוד לתפיסה. הנתונים שלהלן אולי יסייעו להמחיש:
עם קום המדינה, חיו בישראל כ-870,000 נפש. באותן שנים, המדינה שיוועה ליותר אזרחים, עודדה ילודה ופתחה שעריה לגלי עלייה משמעותיים.
10 שנים מאוחר יותר האוכלוסיה כבר מנתה שני מיליון.
המיליון החמישי הושלם בתחילת שנות ה-90.
בשנה הקרובה, 2025, גודל האוכלוסיה יגיע לעשרה מיליון.
כלומר, מאז היווסדה, מדינת ישראל הכפילה את אוכלוסייתה כמה וכמה פעמים — זהו גידול מעריכי. אם קצב הגידול של העשורים האחרונים יישמר, אוכלוסיית ישראל תגדל ב-מיליון נוסף תוך חמש שנים בלבד, ותגיע ל-20 מיליון עד 2060.
בהיעדר גלי עלייה גדולים (ועם שיעור עזיבה מסויים) הגידול נובע בעיקרו מילודה גבוהה.
לא, זאת לא ברכה. להפך: גידול מעריכי נחשב מסוכן, והוא מסוכן יותר ככל שהוא נמשך יותר. הוא מסוכן, כי הוא יוצא משליטה ועשוי להגיע למספרים עצומים הרבה יותר מהר ממה שנדמה. מה זה בעצם אומר?
בני אדם זקוקים למחייתם למגוון משאבים. חלקם מאוד בסיסיים, כגון דיור, מזון, מים ואנרגיה. כמו כן, בעולם המודרני אנשים זקוקים לתשתיות ולשירותים שונים: תחבורה, חינוך, בריאות. קצב חידוש המשאבים, כמו גם פיתוח התשתיות, אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסיה ואינו יכול להדביק אותה. כתוצאה מכך, הפער בין הביקוש להיצע מתרחב, ואיתו המחירים הכלכליים והחברתיים.
בדומה, היחס בין מספר האזרחים העובדים למספר האזרחים התלויים (בעיקר ילדים ופנסיונרים) יוצא מאיזון, וכך נוצר מחסור במפרנסים, בעובדי הוראה ובריאות ובמשרתי ציבור נוספים.
בנוסף, כאשר האוכלוסיה גדלה (אפילו בקצב קבוע), צריכת המשאבים הכוללת עולה, ואיתה המחירים הסביבתיים. זאת אף על פי שבחלקם הצריכה לנפש יורדת. כבר כיום חלק מהמשאבים נתונים בצריכת יתר. פירוש הדבר, שהצריכה הגבוהה בהווה באה על חשבון העתיד.
כדי להבין יותר לעומק את הבעיה והשלכותיה, ריכזנו בעבורכם שורה של גרפים שמציגים זוויות שונות של הדמוגרפיה הישראלית והשפעותיה על חיינו. הגרפים חולקו למקבצים, שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר:
גידול האוכלוסיה בישראל במדדים שונים ובפילוחים נבחרים
גידול האוכלוסייה בישראל בהשוואות בינלאומיות
השפעות גידול האוכלוסיה על הכלכלה
השפעות גידול האוכלוסיה על החברה (חינוך, בריאות, משפט)
השפעות גידול האוכלוסיה על התחבורה
השפעות גידול האוכלוסיה על צריכת המשאבים והסביבה
בעוד שכל גרף בנפרד עשוי להצביע על אתגר ספציפי, המכלול מגלה בעיה הרבה יותר עמוקה ומקיפה. למעשה, גודל האוכלוסיה וקצב הגידול שלה מצויים בשורש מרבית הבעיות הקשות של המדינה, ומשפיעים לרעה כמעט על כל המערכות שלה. מגמת העשורים האחרונים בישראל, שבה כל דור גדול בכ-50% מקודמו, איננה בת-קיימא.
אוכלוסיית ישראל
גידול האוכלוסיה 2023-1948

(כל כוכבית מציינת גידול של 1,000,000 נפש)
שיעור פריון כולל לפי דת האם

מספר לידות בשנה

מספר לידות בשנה לפי דת

גידול האוכלוסיה לפי גורמים

(מתוך כלל גידול האוכלוסיה מאז קום המדינה)
סגירה
אוכלוסיית ישראל בהשוואה למדינות אחרות
שיעור פריון כולל בהשוואה בינלאומית

שיעור פריון כולל בהשוואה למדינות ה-OECD

שיעור פריון כולל בהשוואה לכמה ממדינות ערב והמזרח התיכון

גידול האוכלוסיה באחוזים לשנת 2022 בהשוואה ל-OECD

גידול אוכלוסיה באחוזים לשנת 2022 בהשוואה למדינות נבחרות

צפיפות האוכלוסיה בישראל בהשוואה למדינות נבחרות

סגירה
גידול האוכלוסיה - כלכלה
אחוז האוכלוסיה בגילאי עבודה בהשוואה למדינות נבחרות

עלייה במחירי הדיור בישראל בהשוואה לעלייה בשכר הממוצע

מספר משכורות לרכישת דירה בישראל

מספר משכורות לרכישת דירה בהשוואה למדינות מערביות

סגירה
גידול האוכלוסיה - חברה
מספר תלמידים לכיתה ביסודי בהשוואה למדינות נבחרות מה-OECD

מספר תלמידים לכיתה בחטיבה בהשוואה למדינות נבחרות מה-OECD

מדדי בריאות בהשוואה ל-OECD

שופטים ל-100,000 אזרחים בהשוואה לאיחוד האירופי

(דו"ח האיחוד האירופי לשנים 2018-2020, אתר משרד המשפטים שנת 2020)
סגירה
גידול האוכלוסיה - תחבורה
מספר כלי הרכב בישראל

מספר כלי הרכב ביחס לק"מ כביש בישראל

מספר כלי רכב ביחס לק"מ כביש בהשוואה למדינות מערביות

סגירה
גידול האוכלוסיה - משאבים וסביבה
צריכת מים שנתית בישראל

צריכת חשמל שנתית בישראל

אורך חוף מוכרז לנפש

אובדן שטחים פתוחים שנתי

אובדן שטחים פתוחים מצטבר

פליטות גזי חממה בישראל

סגירה