אוכלוסיית ישראל נתונה בגידול מתמיד. זאת משום ששיעור הילודה בישראל גבוה משמעותית מאשר בכל מדינה מערבית אחרת: כשלושה ילדים לאשה, שמיתרגם לקצב ריבוי של כ-2% לשנה. אם קצב הריבוי הנוכחי יישמר, אוכלוסיית ישראל תגיע לכ-11 מיליון עד סוף העשור, ול-20 מיליון עד 2060. ובכן, מה הבעיה? אנשים זקוקים למחייתם למגוון משאבים. חלקם מאוד בסיסיים, כגון דיור, מזון, מים וחמצן. כל המשאבים הללו קיימים בכמות מוגבלת וסופית. כבר כיום חלק מהמשאבים נתונים בצריכת יתר. פירוש הדבר, שהצריכה הנוכחית באה על חשבון העתיד. כמו כן, בעולם המודרני אנשים זקוקים לתשתיות ולשירותים שונים: תחבורה, חינוך, בריאות. קצב פיתוח התשתיות אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסיה ואינו יכול להדביק אותה. הפער המתרחב בין צורכי הציבור ליכולת לספק אותם מדרדר את איכות החיים במדינה, ולעתים אף עולה בחיים ממש. כדי להבין יותר לעומק את הבעיה והשלכותיה, ריכזנו בעבורכם שורה של גרפים שמציגים זוויות שונות של הדמוגרפיה הישראלית ונגזרותיה. בעוד שכל אחד מהם בנפרד עשוי להצביע על אתגר ספציפי, המכלול מגלה בעיה הרבה יותר עמוקה ומקיפה. מתברר, שכמעט כל כל מערכות המדינה מושפעות לרעה מגודל האוכלוסיה או מקצב הגידול שלה. למעשה, גידול האוכלוסיה מצוי בשורש מרבית הבעיות הקשות של המדינה, והימנעות מהכרה במציאות הזאת, וממילא מהתמודדות איתה, גורם לבעיות ללכת ולהחריף.